מציאות מדומה: חוויה שמעבר לטכנולוגיה

כותב אורחהבלוגיה

קטעים מהרצאתה של פרופ' מרים ריינר

במציאות המדומה והרבודה טמונות הזדמנויות חדשות ומבטיחות לעיצוב של חוויות ולהתאמתן למשתמש, להקשר ולמטרות. אמנם, השאיפה המסורתית של המציאות המדומה והרבודה היא להשיג דמיון מרבי למציאות הממשית, לחפש טכנולוגיות שישפרו את התצוגה החזותית, המישושית והשמיעתית, ולהוסיף ערוצים חושיים חדשים כגון ריח וטמפרטורה. אבל הפוטנציאל של המציאות המדומה חורג משיקוף המציאות. רמזים חושיים מסוגלים לשפעל מנגנונים במוח כדי ליצור תחושה של "נוכחות במקום," ומשפיעים על מידת האפיפה (אימרסיביות) שאנחנו מרגישים בעולם מדומה.

"אנחנו מעמידים אנשים בתוך מציאות מדומה ומבקשים מהם לפתור בעיות ולבצע משימות מסוגים שונים. באותו הזמן אנחנו מחברים אותם למכשיר אא"ג כדי לאסוף מידע על פעילות המוח. אנחנו נעזרים בנתונים על המידה שבה הם למדו, על חיוויי התפיסה במציאות המדומה ועל השפעולים במוח כדי ליצור מודל של למידה מיטבית."
באמצעות תזמור הגירויים החושיים במציאות המדומה או הרבודה אנחנו יכולים להפוך את העולם הסינתטי לזרז יעיל במיוחד לשפעול אזורים במוח הקשורים ללמידה ולשיפור התפיסה הקוגניטיבית. אנחנו יודעים היום כיצד לייצר אינטראקציות ראשוניות חווייתיות שמובילות לשיפורים בתפקוד הקוגניטיבי, כגון קיצור זמן העיבוד במוח ושיפורים בדיוק ובגיבוש הזיכרון. במעבדה למציאות מדומה ולנוירו-קוגניציה בטכניון בדקנו צירופים שונים של מזמינויות חושיות היוצרים אקולוגיה חדשה ש"מדברת" אל מנגנוני המוח. התוצאות שקיבלנו הראו מנגנונים מבוססי אא"ג למדידת עומס מנטלי בזמן למידה, תנאים לשפעול מנגנונים הקשורים לסיבוב מנטלי ולשיקול מרחבי, מערכת נוירוני-מראה ללמידה באמצעות חיקוי, ואינטראקציות אדם-אדם משופרות הנסמכות על סביבות מציאות מדומה ורבודה.

 

"לא רק הטכנולוגיה קובעת את רמת החוויה במציאות המדומה או הרבודה. המוח הוא שקובע את החוויות שלנו."

matah_shaping93

אינטראקציית אדם-אדם במציאות מדומה

"מדוע חשוב לקיים אינטראקציות פנים-אל-פנים בלמידה ובהוראה? הסיבה היא שרק עשרה אחוזים מהמידע מועבר במילים (יש אומרים שאפילו פחות – שלושה אחוזים). איך נתפס אפוא כל שאר המידע? חלק מהרמזים נתפסים באופן בלתי מודע, וחלק אחר נמצא מתחת לסף התפיסה (מה שמכונה "רמזים תת-ספיים"). לכן קשה מאוד לקיים אינטראקציות אדם-אדם עם אווטאר או עם רובוט […] אף על פי כן, בשעת הצורך אנחנו יכולים ליצור תמונת מציאות מדומה של מורה ממשי כדי להתגבר על מגבלת המרחק."

"אני חושבת שמציאות מדומה יכולה לעזור לנו להבין את תהליך הלמידה… ושטמון בה פוטנציאל לשיפור תהליך הלמידה. יש לזה יישומים מובהקים [בחינוך]: למשל, אנחנו יכולים לסייר בתוך שדה אלקטרו-מגנטי, להתבונן במולקולות אינטראקטיביות ולהיות חלק מהן, לשוחח עם אנשים שחיו בירושלים לפני 2,000 שנה, לדון במדע עם איינשטיין."

 

שיפור הזיכרון בעזרת מציאות מדומה

בתנאי מעבדה ניתן היום לתזמר גירויים חושיים שישפעלו את מנגנוני המוח הרלוונטיים וייצרו סביבה שבתוכה יכולה להתרחש למידה יעילה, רב-חושית ורגשית.

"בזמן השינה מתרחש תהליך מעניין של התגבשות זיכרון. השאלה שהעסיקה אותי במחקר הזה היתה: האם אצליח לגרום להתגבשות של זיכרון ללא שינה? […] אנחנו יכולים ליצור יישומון של משחק שאנשים יוכלו לשחק בו ואגב כך לגבש זיכרון […] זיכרון הוא גורם מרכזי בתהליכי למידה."

"אנחנו גם יודעים איך לחקור שגיאות. אתם מכירים את ההרגשה שתוקפת אותנו כשאנחנו מדברים, ותוך כדי דיבור ברור לנו שלא היינו צריכים להגיד משהו, ואנחנו רוצים לעצור ולא לומר אותו – אבל כבר מאוחר מדי? יש [במוח] פוטנציאל שגיאה מובהק שאני יכולה למדוד אותו, ושמופיע אפילו לפני שמבצעים את הטעות או השגיאה בפועל. אנחנו יכולים להשתמש בזה גם בחינוך."

"הכוח של המציאות המדומה טמון לא רק ביצירה של עולמות בדיוניים, אלא חורג הרבה מעבר לכך. לראשונה יש לנו דרך לתזמר גירויים כדי לשפר תהליכי למידה."

 

המאמר לקוח מתוך גיליון EdTech Mindset מיוחד שפורסם לרגל כנס “מעצבים את העתיד 3”. הגיליון כולו ניתן לקריאה כאן.


About the Author

כותב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים בתחומי טכנולוגיה וחינוך, המפרסמים כתבות בתחומי ההתמחות שלהם. אם גם לכם יש משהו חשוב לספר לנו בנושא חינוך וטכנולוגיה, צרו איתנו קשר ואולי תוכלו לפרסם גם אתם את הכתבה שלכם אצלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.